אני מצרף לכם מסמך אשר נכתב על ידי ד"ר משה בקר.
המאמר עוסק בהשלכות הבטיחותיות בתחום תחליפי רכב.
הנדון: חלפים תחליפיים לרכב – ההבט הבטיחותי
חוות-דעת

1. השפעת גורם הרכב בתאונות דרכים בהקשר של תקני הבטיחות של כלי הרכב ואישור אב-טיפוס:
1.1 השפעת גורם הרכב בתאונות דרכים:
על-פי הנתונים הסטטיסטיים של המשטרה (מ"מ-1) והלמ"ס (מ"מ-2) קיים תת-דיווח חמור של גורם הרכב בתאונות הדרכים (בדיווח הקיים מופיעים גורמי רכב בתאונות עם נפגעים בערך שהוא בין 0.3%-0.5% בלבד). מאידך בפועל, על-פי מחקרים רב-תחומיים וחקירות לעומק של תאונות דרכים שנערכו כבר בשנות ה-70 בארה"ב נמצא כי משקלו של גורם הרכב בתאונות הדרכים, באופן ישיר, גבוה הרבה יותר (בין 3% – 15% במדינות המערב ואף יותר במדינות העולם השלישי) (מ"מ 3-7). בחקירות רב-תחומית של תאונות הדרכים דורגה בחינת השפעתו של גורם הרכב בתאונות לפי ההגדרות הבאות: "גורם ישיר", "גורם מסייע", "גורם משפיע", ו"גורם עקיף". כגורם ישיר או מסייע נמצא כי תרומתו של גורם הרכב בתאונות נעה בין 6%-13%, כגורם משפיע וגורם עקיף הגיע תרומתו של גורם הרכב מ-14% ועד 28% (מ"מ 3-5) . אכן השפעה משמעותית ביותר של גורם הרכב בתאונות הדרכים והרבה מעבר למה שבוחני המשטרה חוקרים ומדווחים בסטטיסטיקה המשטרתית. מעניין לציין שכאשר עורכת המשטרה יחד עם משרד התחבורה מבצעי פתע לביקורת תקינות הרכב מתגלה על-פי הנתונים המפורסמים שהופעת ליקויים ברכב מתגלה בעשרות אחוזים של כלי הרכב הנבדקים. חלקם אף מורד מהכביש לתיקון עקב ליקויים חמורים במכללים בטיחותיים.
ההשפעה של גורמים מכניים כגורם ישיר וכגורם עקיף בתאונות הופיעה במחקרים הרב-תחומיים הן במרכיבי הבטיחות האקטיבית שקשורה במניעת אירוע התאונה (לדוגמה: כתוצאה של חופשים במערכת ההיגוי ובמתלים, איכות הבלמים ומצב מערכות ה ABS, איכות הפנסים והמחוונים למיניהם, איכות ומצב הצמיגים ועוד), והן במרכיבי הבטיחות הפסיבית שקשורה עם הפחתת חומרת התאונה (ספיגת חבטות ההתנגשות ע"י חגורות הבטיחות, כריות האוויר וחלקי הרכב השונים הסופגים את כוחות ההתנגשות ומפחיתים את העברתם או השפעתם על נוסעי הרכב ועוד). לפריטי הרכב, אלה שהשפעתם על הבטיחות האקטיבית ואפשרות אירוע התאונה או מניעתה, תלות ישירה בתקינותם, שכן, סטיות רכב מנתיב תוך כדי נסיעה ישירה או הטיה קלה של ההגה או בעת בלימה הינם תופעה נפוצה ביותר. סטיות אלה נובעות לעתים ממשיכה קלה של מערכת ההגה עקב ליקוי מכני כך שבעת של חוסר תשומת לב רגעית של הנהג משפיע ליקוי זה על סטיית הרכב מנתיבו.
באופן דומה עלולים רכיבי רכב שהשפעתם הינה על הבטיחות הפסיבית בריכוך חבטת ההתנגשות בעת אירוע התאונה, שלא למלא את ייעודם עקב תקלות וליקויים בהם. רכיבים אלה תורמים את חלקם להחמרת התאונה, בין שתכונותיהם לריסון הטלטלות גוף הנוסעים בתוך הרכב בעת התנגשות נפגמה, או שיכולתם לספיגה יעילה של חבטת ההתנגשות נחותה ביחס לדרישות התקנים. מכאן, שהדאגה לתקינות הרכב על מכלליו הינה צורך רלבנטי משמעותי מבחינה בטיחותית וזו גם הסיבה לקיום מערכות לפיקוח על תקינות הרכב באופן תקופתי ובבדיקות פתע (מ"מ- 8).

1.2 הצורך להבטחת בטיחות הרכב והתפתחות תקני הבטיחות למכללי הרכב לעניין זה:
ההכרה כי לגורם הרכב השפעה על אירוע תאונות דרכים, כפי שצוין לעייל, מוכרת מזה שנים רבות. פיצוץ בצמיג שגורם לסטייה והתהפכות הרכב מהווה גורם ברור לתאונה ולפיכך בקרת היצור של צמיגי רכב, לדוגמה, הייתה חיונית והכרחית למניעת ליקויים בצמיגי רכב. באופן דומה פותחו במרוצת השנים תקנים למכללי רכב רבים אחרים. ניסיון ליצירת אחידות בדרישות התקנים הביאו להופעת קונוונציות (הסכמות) בין לאומיות לגבי תקנים המחייבים יישום של אביזרי בטיחות לרכב והגדרתם של תקנים הקובעים את הטולראנסים (אפיצות) של מכללים שונים במאפיינים גיאומטריים או תכונות רלבנטיות אחרות שנערכו והתקבלו לאורך השנים. מדינת ישראל אימצה תקנים ותקנות בתחום זה החל משנות ה-70 במאה ה-20 והתבססה בעיקר על הסכמות בין לאומיות שהוגדרו באמנת ג'נבה בשנת 1958 בתחום זה (מ"מ- 9). ארה"ב החלה בהגדרת תקני בטיחות למכללי רכב במהלך שנות ה-60 כאשר בשנת 1965 פורסמו 17 תקנים למכללי רכב שונים. ברם, יישומם של הסטנדרטים החל לקבל תוקף רק לאחר שהמערכת הממשלתית בארה"ב הושפעה מהליכי חקיקה שהתעוררו בהשפעת המאבק הציבורי והספר שפורסם ע"י רלף נאדר (מ"מ-10) בנושא זה. למעשה החל יישומם של סטנדרטים בטיחותיים מחייבים בתעשיית הרכב האמריקאית משנת 1975 ובישראל משנת 1978 (מ"מ- 7). הגדרת התקנות והמפרטים הקובעים את סטנדרט הבטיחות של מכללי הרכב השונים אפשרה את הבקרה על יבוא הרכב וחלקי החילוף שלו לישראל ואת התהליך לאישור אב-טיפוס לגבי רכב חדש המתוכנן ליבוא.

1.3 אישור אב-טיפוס לרכב על בסיס תקני בטיחות המבטיחים את בטיחות הרכב :
מדינת ישראל ביסודה איננה מדינה שמקיימת מפעלים לייצור רכב ולפיכך כמעט כל כלי הרכב הנעים בכבישי הארץ הינם כלי רכב מיובאים. סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 הביאו להעלאת חשיבותם של תקנות ומפרטים בטיחותיים לרכב, כאמור לעייל, ובשנת 1978 קבע "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב)", כי יבוא ומכירת רכב מחייבים אישור של הרשות המוסמכת, קרי אגף הרכב במשרד התחבורה. לצורך זה אף תוקנו תקנות בפקודת התעבורה בשנת 1981 (תקנה 266) ל"בדיקת אב-טיפוס" המאשר יבוא דגם ראשון של רכב על חלקי החילוף שלו, ובהמשך (בשנת 1991) עודכנו התקנים בתוספת השניה להחיל את כל התקנים המשמשים לאישור יבוא, מכירה והתקנה של כלי רכב על אביזריהם. בתנאים לאישור מתן רשיון ליבוא רכב נקבע בחוק מפורשות (סעיף 3, סעיף קטן (7) – מ"מ 13: כי "הרכב המיובא עומד בדרישות הבטיחות שקבעה הרשות..", ובסעיף אחר (סעיף קטן (9)) כי: "דגם הרכב שלגביו מבוקש הרשיון תוכנן במקורו ע"י יצרנו ולא על ידי יצרן שרכש את זכויות היצור". סעיף זה הינו מהותי לעניינינו שכן היצרן חייב להיות מקורי ולא תחליפי. בכך ניתן תוקף לחשיבות של דגם הרכב על חלפיו שבמקור. רשימת התקנים המהווה בסיס לחיוב עמידה של רכב המיובא לישראל מובאת בנספח א'. ברור מרשימה זו כי עצם החובה כי מפרטי ומכללי הרכב המיובא לישראל, על חלפיו, חייבים לעמוד בתקני הבטיחות הבין לאומיים שאומצו ע"י אגף הרכב, מציינת כי לתקנים אלה יש תוקף כאמת יחוס המבטיחה את בטיחות הרכב הנע בכבישי ישראל. מבחינה זו, ניתן ללמוד כי אילו היה יבואן כל שהוא מנסה לייבא חלקי רכב שאינם של היצרן המקורי (חלפים תחליפיים) ולהרכיב את הרכב בארץ ומנסה למכרו, לא היה מקבל על כך אישור ליבוא ומכירה של כלי הרכב מהרשות המוסמכת.
אגף הרכב ומכון התקנים הם הגופים המקצועיים המוסמכים אשר מפקחים כי אב-טיפוס של רכב והחלפים הנלווים אליו יעמדו בתקני הבטיחות שנקבעו ואשר לפיהם יש לספק את השרות בהספקת החלפים לשרות שוטף של כלי הרכב, ברם, למרות זאת השוק רווי בשימוש בחלפים משומשים, או תחליפיים שלא עברו ביקורת של עמידה בתקני הבטיחות. הבעיות והשלכות של מצב זה הן במוקד חוות דעת זו.

2. מרכיבי הבטיחות הקשורים בחלפים בטיחותיים והשפעתם בתאונות הדרכים – הסבר והמחשה:
2.1 חלפים כגורם להתייחסות בטיחותית והשלכה על תאונות דרכים:
הכנסת רכב לתיקון במוסך מתקיימת בד"כ בשלושה הזדמנויות: (א) תחזוקה שוטפת של הרכב, בד"כ תקופתית, (ב) בלאי טבעי או מואץ של מכלל או חלק כלשהו ברכב שמתקלקל ומחייב החלפה או תיקון, (ג) כאשר נגרם נזק לרכב עקב תאונה בכל רמות החומרה האפשריות (נזק בלבד, תאונה עם פצוע קל, קשה, קטלני). בחלק הארי של המקרים של כניסת הרכב לתיקון במוסך כולל התיקון החלפת חלקים פגומים ע"י חלפים תואמים. חלפי היצרן המקוריים המוכנסים ברכב במקום החלקים הפגומים זהים בד"כ לחלקים אותם הם מחליפים ועומדים בדרישות התקן הרלבנטי המבטיח את תקינותם ובטיחותם. כל זאת עקב בקרה שנעשית על ידי היצרן על החלפים המיוצרים על ידו.
ברם, כאשר יש להחליף חלק פגום, ישנם מוסכים, בד"כ אלה שאינם מוסך מורשה הנותן שרות מוסמך עבור יבואן הרכב, אשר יכניסו במקום החלף הפגום, חלף משומש ממוחזר, מחודש, או חלף תחליפי שלא יוצר ע"י היצרן המקורי. ברור שעלות חלפים לא מקוריים זולה יותר בד"כ מהחלפים המקוריים ולעתים היא אף אטרקטיבית ללקוח שאינו מוכן להשקיע בעלות התיקון יותר מדי. ברם, ברור שחלף משומש ממוחזר או מתוקן לא עובר בקרת איכות לבחינת התאמתו בצורה, בחוזק, בהתאמת החומרים ובטולרנסים לחלף המקורי התואם את התקנים לפיהם מייצר היצרן המקורי. חלף משומש שעבר דפורמציה פלסטית, לדוגמא, ותוקן ע"י יישור הדפורמציה עשוי להראות כמו החלף המקורי אולם יהיה זה סביר להניח בהסתברות גבוהה ביותר שחוזקו של החלף נחות יותר מזה המקורי. חלף זה אם יותקן ויבוא במקום החלק המקורי עלול להישבר מוקדם יותר עקב ויברציות ועייפות החומר לעומת חלף מקורי. באופן דומה, עלולים חלפים תחליפיים להיות בנויים מסגסוגות מטלורגיות חלשות יותר ביחס לחלף המקורי ולהישבר עקב סיבולת נמוכה בעת חבטה או בלאי מואץ. כאשר חלף ממוחזר, מתוקן או תחליפי לא תקני, מותקן ברכב מפתח חופשים גדולים מדי או נשבר בהפתעה עלול מצב שכזה להוביל לאירוע תאונת דרכים. חלפים לא מקוריים עלולים לפגוע בבטיחות האקטיבית דהיינו זו המשפיעה על מניעת אירוע התאונה עקב בעיית יציבות הרכב, יעילות הבלימה שלו, יכולת ההיגוי והתמרון, סימון הרכב והתאורה שלו ועוד כפי יתואר להלן. כמו כן עלולים חלפים לא מקוריים לפגוע בבטיחות הפסיבית של הרכב דהיינו ביעילות הפחתת חומרת התאונה לאחר שזו אירעה כפי שיתואר להלן.

2.2 מרכיבי של בטיחות אקטיבית והשפעתם על תאונות דרכים בהקשר לתקינות חלפים:
להלן נדגים כמה מכללים שהשפעתם היא על הבטיחות האקטיבית (למניעת התאונה) שתקינותם או תקינותם לאורך תקופת תפקודם, הינה בעלת השלכה על הבטיחות, זאת לאחר שהוכנסו ברכב בעת תיקון, ורמת בטיחותם מושפעת מהיותם תחליפיים משומשים מתוקנים, ממוחזרים, או תחליפיים לא מקוריים. מחקר שבחן נושא זה בדרום אפריקה (מ"מ-12) מציין לדוגמא ריבוי תאונות של מיניבוסים עקב ליקויים מכניים הנובעים מתנאי תפעול חמורים, בין התנאים החמורים מציין המחקר: תחזוקה מוגבלת ולקויה, שימוש ותפעול יתר של הרכב, חשיפה לתנאי תפעול מסוכנים ובכלל זה: עומס יתר, מהירות גבוהה, שימוש בחלפים תחליפיים במקום חלפים מקוריים של היצרן, שימוש בצמיגים פגומים, וניפוח לקוי של הצמיגים. הבעיות העיקריות התגלו מבחינה בטיחותית בצמיגים, מערכת הבלימה ובמערכת ההגוי.
צמיגים: האפשרות לכשל בצמיג בלתי תקני קשורה לדליפת אוויר, התפוצצות צמיג, התנהגות לא אחידה של צמיגים בעת בלימה, התחממות שונה של צמיגים בעת נסיעה ארוכה על כביש חם ויצירת הפרשים בחוזק ובשקיעה תחת עומס. בכל המצבים האלה עלולה להיגרם סטייה ו/או התהפכות הרכב עם תוצאות חמורות מבחינה בטיחותית.
מערכת בלימה: התקנת רפידות לא תקניות, התקנת צינורות הידראולים ופנאומטיים המעבירים את לחצי הניפוח להפעלת הבלמים, שאינם תקניים, ומכללים נוספים לא תקניים הקשורים במערכת הבלימה, עלולים לפתח כוחות בלימה חלקיים ו/או לא מאוזנים לגרום לסטיות הרכב ולמרחקי בלימה ארוכים יותר. לכל אלה השפעה על הגדלת הסיכון לתאונה ו/או החמרת תוצאותיה.
מערכת ההיגוי: מערכת היגוי לא תקנית עלולה לפתח חופשים בתגובת הסטת הגלגלים בעת הפעלת היגוי. חוסר בקרה על חוזק חומרים במכללים הקשורים בהיגוי אשר אינם תקניים עלול לגרום לשבר במערכת ההיגוי או להתעקמות מערכת המנופים להסטת הגלגלים וכתוצאה לסטייה בלתי מבוקרת של הרכב בהיגוי יתר או חסר והגדלת הסיכון לאירוע תאונה ו/או החמרת תוצאותיה.
מערכת התאורה והמכוונים: מערכות תאורה שלא עברו בקרה בטיחותית תקנית עלולות לגרום למיקום פגום של הנורות וליצירת אלומת אור בלתי יעילה או מסנוורת. הופעת תקלה במכוונים לא תקניים עלולה להיגרם בהסתברות גבוהה יותר ואף היא יכולה להשפיע על בטיחות הרכב.
מערכות נוספות: מערכות מתלים ושלדה שלא עברו בקרה תקנית לאחר שעברו דפורמציות והוכנסו לשימוש עלולים ליצור כוחות לא מאוזנים על הרכב בעת הנסיעה, להשפיע על יציבותו והתנהגותו ולהגביר את הסיכון לתאונת דרכים ו/או להחמרת תוצאות התאונה כשזו מתרחשת.
רצ"ב נספח ב'- המביא סקירה הנדסית של ההשפעה של שימוש בפריטים חליפיים ברכב, התואמת את רוח הדברים המקבלת ביטוי לעייל.

2.3 מרכיבים של בטיחות פסיבית והשפעתם על תאונות דרכים בהקשר לתקינות חלפים:
מרכיבי הבטיחות הפסיבית (להפחתת חומרת התאונה כשזו מתרחשת) מתייחסים לפרישה רחבה של אפשרויות בהקשר להשפעתם על חומרת התאונה ולשאלת היותם חלפים תקניים או חלפים תחליפיים שלא עברו בקרה להתאמה לתקני הבטיחות לפי הוראות היצרן. שמשות הזכוכית שלפני המושבים הקדמיים לדוגמה, מחייבות קיום אופן שבירה והתרסקות ייחודיים מבחינה בטיחותית (רסיסים קטנים ללא קצוות חדים) כולל למינציה בין שכבתית וחוץ שכבתית להפחתת הסכנה לפגיעה, חדירה, וחיתוך עור הפנים וחלקי גוף אחרים בעת התנגשות הראש בשמשה. שמשות זכוכית תחליפיות שלא בבקרת היצרן עלולות להיות מיוצרות ברמה נחותה שאינה עומדת בדרישות התקנים הקיימים ובעת תאונה לגרום להחמרת הפציעה. חגורות בטיחות משומשות שלא עברו בקרה בטיחותית, שמותקנות כחגורות תחליפיות עלולות שלא לספק את החוזק הדרוש בעת תאונה נוספת. כריות אוויר לא תקניות, תכונות ספיגת האנרגיה של פגושים וחלקי פח, דלתות ומנעולים לא תקניים, כל אלה יש בהם כדי להפחית מיעילות ריסון הכוחות הפועלים בעת ההתנגשות על הנוסעים ברכב ולהחמיר את התאונה. התקנת חלקי פח לא תקניים עלולה לדוגמא לקיים את הליקויים הבאים: עובי הפח דק יותר שאינו סופג אנרגיית התנגשות בעוצמה הראויה, הרכב מטלורגי נחות של חלקי פח או פגוש או חלקים חלודים ומוחלשים עלולים שלא לתת את ההגנה הראויה לנוסעי הרכב בעת התנגשות. ברור לכן כי הבקרה על חלקי חילוף שמיושמים ברכב בעת תיקון חייבת להיות מלאה וכי יש להבטיח שהלחפים התחליפיים יהיו תומים את הוראות היצרן שאושרו ע"י אגף הרכב במשרד התחבורה.

3. בעיית החלפים מבחינה בטיחותית ושאלת הפיקוח על החלפים:
(א) התקנת חלפים תחליפיים שלא עברו בקרה ובדיקה בטיחותית: עקב המיסוי הגבוה הקיים בישראל על כלי הרכב והחלפים התפתח שוק פעיל ביותר בנושא החלפים התחליפיים. שוק זה מתבסס על 2 מקורות עיקריים: (1) יבוא ו/או ייצור מקומי של חלפים תחליפיים, (2) מיחזור של חלפים משומשים מרכב שפורק לאחר שהוגדר כרכב "אובדן מלא" (TOTAL LOSS) ע"י שמאי חברת הביטוח, או מרכב גנוב שפורק או חלף שנמצא לא תקין ברכב אחר, פורק ותוקן. לעתים, כאמור, המיחזור הוא של חלפים שעברו תיקון ונהיו "שמישים" מחדש. היות ורמת הפיקוח על שוק החלפים מוגבלת ביותר, אין ספק, כי חלפים רבים שאינם מקוריים ולא עוברים בדיקה תקנית מוצאים את עצמם מותקנים, בדרך כלל במוסכי "הסדר" של חברות הביטוח, בכלי רכב בלא שיהיה פיקוח בטיחותי על התקנתם מצד גורם חיצוני וניטראלי. תיקון זה הוא אכן יותר זול בד"כ אולם, הוא מקיים סיכונים גבוהים יותר לכשל ולהשפעה על אירוע תאונה ו/או החמרת תוצאותיה.

(ב) הגדלת השתתפות עצמית במקרה של דרישה לתיקון הרכב במוסך שאיננו מוסך "הסדר": בנושא זה של התקנת חלפים תחליפיים או ממוחזרים ברכב התפתחה תופעה חמורה ביותר: כאשר בעל הרכב מבוטח שרכבו ניזוק בתאונה דורש כי הביטוח יכסה את נזקי התיקון, קובע שמאי חברת הביטוח את הנזקים ומחייב את בעל הרכב להעביר את הרכב לתיקון למוסך "הסדר" שהוגדר ככזה ע"י חברת הביטוח. במקרה ובעל הרכב מבקש לתקן את הרכב במוסך מורשה לסוג הרכב שלו או במוסך הרגיל שבו מטופל הרכב באופן שוטף, אם מוסך זה לא הוגדר כמוסך "הסדר" יחויב בעל הרכב בהשתתפות עצמית לכיסוי עלות התיקון בסכום גבוה ביותר (לדוגמא 1800 ₪ במקום 800 ₪). ברור כי במוסך "ההסדר" מותקנים חלפים תחליפיים או ממוחזרים זולים יותר שבד"כ לא עברו כל בדיקה תקנית. פרקטיקה זו שהתפתחה גורמת להחדרתם של חלפים לא תקניים לשוק הרכב ולפגיעה בבטיחות כלי הרכב.
מן האמור לעייל ברור כי בין שחברות הביטוח מפעילות מוסכי "הסדר" ובין שבעל הרכב חופשי לתקן את רכבו בכל מוסך שיחפוץ, על החלפים הבטיחותיים המותקנים בתיקון רכב להיות בעלי תו המאשר את תקינותם בהתאמה להוראות היצרן ודרישות אגף הרכב במשרד התחבורה.

3. המלצות
א. בקורת תו תקן על כל החלפים: אם המערכת מעונינת להוזיל את עלות תיקון הרכב בישראל ע"י שימוש בחלפים תחליפיים או חלפים ממוחזרים יש לוודא כי כל חלף תחליפי או ממוחזר עובר בקורת של תו תקן ע"י גורם מוסמך. לצורך זה יש גם להתאים את מערכת הפיקוח המקצועי של אגף הרכב מבחינה כמותית ומבחינה איכותית.
ב. ביטול החיוב לתיקון במוסכי "הסדר": מומלץ להבטיח כי חברות הביטוח לא תחייבנה את בעל הרכב כי יקיים את התיקון דווקא במוסך "הסדר" וכי יבוטל הפער בין ההשתתפות העצמית כאשר הרכב מתוקן במוסך המורשה או המוסך הרגיל לבין ההשתתפות העצמית כאשר הרכב מתוקן במוסך "ההסדר".
ג. שמאות רכב בלתי תלויה: מומלץ לוודא כי מערכת השמאות להערכת נזקי כלי הרכב המחייבים תיקון עקב תאונה תהיה בלתי תלויה בחברות הביטוח. בעל הרכב רשאי לבחור שמאי רכב מוסמך ומאושר לפי בחירתו והתשלום בגבולות מוגדרים יחול על חברות הביטוח כחלק מתנאי הפוליסה.
ד. שיפור חקירת תאונות הדרכים: מן הראוי להתאים את כוח האדם ולשפר את מקצועיותם של בוחני המשטרה שחוקרים את תאונות הדרכים בכל הקשור לגורמים המכניים והשפעתם על תאונות הדרכים. כמו כן לקיים מדיניות חקירה של תאונות הדרכים שתפקידה לחשוף את תרומתם של הגורמים המכניים בתאונות הדרכים גם לגבי הבטיחות האקטיבית וגם לגבי הבטיחות הפסיבית תוך בקרה על תיקוני רכב וחלפים שהשפיעו על אירוע התאונה ו/או החמרת תוצאותיה.

בברכה

ד"ר משה בקר

רשימת מראי מקום וביבליוגרפיה
1. "תאונות דרכים דו"ח סטטיסטי – 2003" משטרת ישראל ירושלים, 2004.
2. "תאונות דרכים עם נפגעים 2003, חלק א': סיכומים כללים ", הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסום מס' 1225, ירושלים, 2004.
3. "ליקויים מכניים ברכב כגורם בתאונות דרכים", ע"י ע.ו. מסארווה, א. קרסני, המרכז לבטיחות בדרכים, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, פרסום מס' 74/10 חיפה, 1975.
4. "צמיגים של רכב נוסעים בישראל בטיחותם ומצב תחזוקתם", ע"י ע.ו. מסארווה, י. שנער, א. קרסני, המרכז לבטיחות בדרכים, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, פרסום מס' 74/9 חיפה, 1975.
5. NHTSA Vol 5 No 2 DOT“ Multidisciplinary Accident Investigation Summaries” Washington DC 1974 .
6. "הצעה לתקנות ומפרטי רכב", ע"י י.שנער, א. שטוטר, המרכז לבטיחות בדרכים, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, פרסום מס' 73/13 חיפה, 1974.
7. "השימוש בתקנים ומפרטים לרכב וחלקי חילוף והנהגת בקרת איכות במפעלי תעשיית הרכב בארה"ב – סקר על הנושא" ע"י ל. וולף בהזמנת משרד התחבורה, ירושלים, 1975.
8. “The Effect of Automobile Inspection on Accident Rates” B.J.Schorer, W.F. Peyton
Accident Anal.& Prev. Vol 11 pp 61-68 Pergamon Press 1979.
9. "הצעה לתקנות ומפרטי רכב כרך ב'", ע"י י.שנער, ל.גוטמן, א. כץ, המרכז לבטיחות בדרכים, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, פרסום 77/12 1978.
10. PB Special Pocket Book New York, 1966 ( p.228) “Unsafe at Any Speed” R.Nader,
11. chap 5. Elsevir 2004 “The Handbook of Road Safety Measures” R. Evic, T. Vaa,
12. “Mech. Failures as Contributing cause to motor Vehicle Accidents”O. van Schoor et al
“South Africa”Accident Anal.& Prev. Vol 33 pp 713-721 , Pergamon Press , 2001. 13. תקנת התעבורה 266 (בדיקת אב טיפוס) 282 (בדיקה ואישור מפרטי רכב התשל"ז 1977 התשנ"ד 1994. וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב, תשל"ט-1978) לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח-.1957
14. "איכות החלפים המותקנים בכלי רכב במוסכי הסדר – מסמך רקע", ע"י עמוס אוצוור, הכנסת, מרכז מחקר ומידע, ירושלים, 2004.
15. Pergamon Press, 1976 “The Effect of Vehicle Characteristics on Road Acc.” I.S.Jones,